מדוע אנחנו לא אוהבים את הצליל של הקול שלנו?

אם הייתם שואלים ביולוגים אבולוציונים מתי בני האדם הפכו לבני אדם, חלקם יאמרו ובכן, בנקודה מסוימת התחלנו לעמוד על הרגליים, הפכנו לדו-רגליים והפכנו לאדוני הסביבה שלנו. אחרים יאמרו שבגלל שהמוח שלנו התחיל לגדול בנפח, היינו מסוגלים לפתח תהליכים קוגניטיביים יותר מורכבים. ואחרים אולי יטענו שזה בכלל שפיתחנו שפה שאפשרה לנו להתפתח כגזע. מעניין לציין, ששלוש התופעות הנ"ל כולן קשורות זו בזו. אנחנו לא בטוחים איך או באיזה סדר, אבל הם כולן קשורות לשינוי בצורתה של עצם קטנה בגב הצוואר שלנו ששינתה את הזווית בין הראש והגוף שלנו. משמעות השינוי הוא שיכולנו לעמוד באופן זקוף אבל גם שהמוח שלנו יכל להתפתח מאחור ותיבת התהודה שלנו התרחבה משבעה סנטימטרים לפרימטים ל11 ואף 17 סנטימטרים לבני אדם.

וזה נקרא ירידת הגרגרת. והגרגרת היא מקום הקול שלכם. כשתינוקות אנושיים נולדים כיום, הגרגרת שלהם עוד לא ירדה. זה רק קורה בגיל שלושה חודשים. אז, באופן מטאפורי, כל אחד מאתנו כאן עבר בעצמו את האבולוציה של כל הגזע שלנו. ואם אנחנו כבר מדברים על תינוקות, כשאתם מתחילים להתפתח ברחם אמותיכם, התחושה הראשונה שאתם קולטים מהעולם החיצון, בגיל שלושה שבועות בלבד, כשהייתם בגודל של שרימפס בערך, היתה באמצעות תחושת המישוש שהגיעה מהויברציות של קולה של אמכם.

אז, אתם יכולים לראות, שהקול האנושי הוא די משמעותי וחשוב ברמת הגזע כולו, ברמת החברה -- ככה אנחנו מתקשרים ויוצרים קשרים, ברמות האישיות והבין-אישיות -- בעזרת הקול שלנו, אנחנו חולקים הרבה יותר ממילים ומידע, אנחנו בעצם חולקים את מי שאנחנו. והקול שלנו הוא בלתי נבדל מאיך שאחרים רואים אותנו. זוהי המסיכה אותה אנו לובשים. אבל מערכת היחסים שלנו עם הקול שלנו היא רחוקה מלהיות ברורה מאליה. לעתים רחוקות יוצא לנו להשתמש בקול שלנו עבורנו; אנחנו משתמשים בו כמתנה לאחרים. זו הדרך בה אנחנו נוגעים זה בזה. זה טיפוח הדדי דיאלקטי.


אבל מה דעתנו על הקול שלנו? אז בבקשה תרימו את ידכם אם אתם לא אוהבים את הצליל של הקול שלכם כשאתם שומעים אותו מוקלט.


אכן, רוב האנשים מדווחים שהם אינם אוהבים את הצליל של הקול שלהם מוקלט. אז מה המשמעות של זה? בא ננסה להבין את זה בעשר הדקות הבאות. אני חוקרת במעבדת המדיה של MIT, חלק מקבוצת האופרה של העתיד, והמחקר שלי מתמקד ביחסים שיש לאנשים עם הקול שלהם ועם הקולות של אחרים. אני חוקרת מה ניתן ללמוד מהקשבה לקולות, מהיבטים שונים, מנוירולוגיה לביולוגיה, מדעים קוגנטיביים, בלשנות. בקבוצה שלנו אנחנו יוצרים כלים וחוויות שיסייעו לאנשים להשיג הבנה מעשית יותר טובה של הקול שלהם על מנת להפחית את הדעות הקדומות, ולהפוך למאזינים טובים יותר, כדי ליצור יחסים תקינים יותר או פשוט להבין את עצמם טוב יותר.

וזה כרוך בגישה הוליסטית לשאלת הקול. תחשבו על כל היישומים וההשלכות שיכולות להיות לקול, כשאנחנו מגלים עוד יותר עליו. הקול שלכם הוא תופעה מאוד מורכבת. הוא דורש סינכרוניזציה של יותר ממאה שרירים בגוף שלכם. ובאמצעות הקשבה לקול, אנחנו יכולים להסיק על כשלים אפשריים של מה שמתרחש בפנים. לדוגמא: איתור של הפרעות מסוג מסוים ועיוות ליניארי של הקול יכול לסייע באיתור שלבים מוקדמים מאוד של פרקינסון, פשוט באמצעות שיחת טלפון. הקשבה לקוצר הנשימה של הקול יכול לסייע בזיהוי מחלות לב. ואנחנו יודעים ששינוי במקצב בתוך המילים עצמן הוא סמן טוב מאוד לדיכאון.

הקול שלכם הוא גם קשור מאוד לרמות ההורמונליות שלכם. אדם שלישי המקשיב לקולות נשיים יכול בדיוק רב לזהות באיזה שלב מחזורי נמצאות הדוברות. רק באמצעות מידע אקוסטי. וכיום באמצעות הטכנולוגיה המאזינה לנו כל הזמן, אלכסה מאמזון אקו יכולה לזהות אם את בהריון אפילו לפני שאת יודעת על זה. אז תחשבו על --


תחשבו על ההשלכות האתיות של זה. הקול שלכם גם קשור מאוד לאיך שאתם יוצרים מערכות יחסים. יש לכם קול שונה עבור כל אדם אתו אתם מדברים. אם אקח מקטע קטן של הקול שלכם ומנתחת אותו, אני יכולה לדעת האם אתם מדברים עם אמא שלכם, אח שלכם, החבר שלכם או הבוס שלכם. אנחנו גם יכולים להשתמש בתנוחה הקולית כסמן. כלומר, איפה אתם בוחרים להניח את הקול שלכם כשאתם מדברים עם מישהו. והתנוחה הקולית שלכם, כשאתם מדברים עם בן הזוג שלכם, יכולה לעזור לחזות לא רק האם אלא גם מתי תתגרשו.



אז יש עוד הרבה מה ללמוד מהאזנה לקולות. ואני מאמינה שזה חייב להתחיל בהבנה שיש לנו יותר מקול אחד. אז, אני עומדת לדבר על שלושה קולות שיש לרובנו, במודל שאני מכנה אותו המסיכה. אז כשאתם מסתכלים על המסיכה, מה שאתם רואים זה השלכה של דמות. בא נקרא לזה הקול החיצוני שלכם. זאת גם הדרך הקלאסית ביותר לחשוב על הקול, זאת דרך לבטא את עצמכם בעולם. המכניקה של צורת הביטוי הזו היא ברורה. הריאות שלכם לוחצות על הסרעפת שלכם וזה יוצר רטט מוכל של קפל הקול שלכם, זה יוצר צליל. ואז האופן שבו אתם פותחים וסוגרים את חללי הפה שלכם, נתיב הקול שלכם יהפוך את הצליל.

כך שלכולם יש את אותה המכניקה. אבל הקולות הם ייחודיים. זה בגלל שהבדלים מאוד דקים בגודל, פיזיולוגיה ורמות הורמונליות ישפיעו על הבדלים דקים מאוד בקול החיצוני שלכם. והמוח שלכם הוא ממש טוב בקליטת ההבדלים הדקים האלה בין הקולות החיצוניים של אנשים אחרים. במעבדה שלנו, אנחנו עובדים על הכשרת מכונות להבין את אותם הבדלים דקים. ואנחנו משתמשים בלימוד מעמיק כדי ליצור מערכת זיהוי קולי בזמן אמת כדי להעלות את המודעות לשימוש במרחב קולי משותף-- כלומר מי שמדבר ומי שאף פעם לא מדבר בפגישות -- כדי להגדיל את האינטליגנציה הקבוצתית.

ואחד האתגרים הכרוכים בכך הוא שהקול שלכם הוא גם לא סטטי. כבר אמרנו שהוא משתנה בהתאם לאדם אתו אתם מדברים אבל הוא גם משתנה באופן כללי במהלך החיים שלכם. בהתחלה ובסוף המסע, קולות גבריים ונשיים דומים מאוד זה לזה. קשה מאוד להבחין בין קולה של ילדה קטנה לקולו של ילד קטן. אבל בתווך, הקול שלכם הופך לסמן של הזהות המשתנה שלכם. באופן כללי, הקול הגברי משתנה בצורה משמעותית בגיל ההתבגרות. ואילו הקול הנשי משתנה בכל הריון ועוד יותר בגיל הבלות. אז כל אלה מרכיבים את הקול שאנשים אחרים שומעים כשאתם מדברים. אז למה הוא כל כך לא מוכר לנו? למה זה לא הקול שאנחנו שומעים? אז, בא נחשוב על זה.

כשאתם לובשים מסיכה, אתם בדרך כלל לא רואים אותה. אז כשאתם מנסים לראות אותה, מה שתראו זה את התוך של המסיכה. וזה הקול האישי שלכם. אז כדי להבין למה זה שונה, בא ננסה להבין את התהליך התפיסתי של הקול האישי הזה. כיוון שלגוף שלכם יש דרכים רבות לסנן אותו באופן שונה מקול חיצוני. אז כדי לתפוס את הקול הזה, ראשית עליו לנוע אל האוזניים שלכם. והקול החיצוני שלכם נע דרך האויר בעוד שהקול האישי שלכם נע דרך העצמות שלכם. זה נקרא תהודת עצמות. בשל כך, הקול האישי שלכם ישמע נמוך יותר וגם יותר הרמוני מבחינה מוזיקלית מהקול החיצוני שלכם. ברגע שהוא מגיע לאוזן, יש לו גישה אל האוזן הפנימית שלכם. ושם תהליך נוסף מתרחש. זהו פילטר מכני, מחיצה קטנה שבאה ומגינה על האוזן הפנימית שלכם בכל פעם בה אתם מפיקים צליל. אז היא גם ממסכת את מה שאתם שומעים. ואז יש פילטר שלישי, זהו פילטר ביולוגי. השבלול שלכם - חלק מהאוזן הפנימית שמעבד את הצליל -- מורכב מתאים חיים. והתאים האלה מגיבים באופן שונה לפי תדירות הצליל שהם קולטים. זהו אפקט ההרגלה. אז בשל כך, כיוון שהקול שלכם הוא הצליל אותו אתם שומעים הכי הרבה בחייכם, אתם למעשה שומעים אותו פחות טוב מצלילים אחרים.



לבסוף, יש לנו פילטר רביעי. זהו פילטר נוירולוגי. נוירולוגים גילו לאחרונה שכשאתם פותחים את הפה שלכם כדי להפיק צליל, קליפת המוח השמיעתית שלכם נסגרת. אז אתם שומעים את הקול שלכם אבל המוח שלכם למעשה אף פעם לא מקשיב לצליל של קולכם. ובכן, זה הגיוני מבחינה אבולוציונית, כיוון שאנחנו יודעים מבחינה קוגניטיבית איך אנחנו נשמעים אז אולי אנחנו לא צריכים לבזבז אנרגיה בניתוח האות הזה. וזה נקרא פריקה ישירה וזה מתרחש בכל פעולה שהגוף שלנו מבצע. ההגדרה המדויקת של פריקה ישירה הוא העתקה של פקודה מוטורית הנשלחת מהמוח. העתקה זו לא יוצרת שום תנועה בפני עצמה אבל במקום היא נשלחת לחלקים אחרים של המוח כדי ליידע אותם על התנועה הצפויה. ובמקרה של הקול, לפריקה הישירה הזו יש שם נוסף. זה הקול הפנימי שלכם.

אז בא נסכם. יש לנו את המסיכה, הקול החיצוני, פנים המסיכה, הקול האישי שלכם, ואז יש לכם את הקול הפנימי שלכם. והייתי רוצה לראות בזה האחרון כמפעיל הבובות המחזיק את החוטים של כל המערכת כולה. הקול הפנימי שלכם הוא זה שאתם שומעים כשאתם קוראים הודעת טקסט בשקט, וכשאתם מתאמנים לקראת שיחה חשובה. לפעמים קשה לכבות אותו, ממש קשה להתבונן בהודעת הטקסט הכתובה בשפת אמכם, מבלי שהקול הפנימי יקרא אותו. זה גם הקול שמסרב להפסיק לשיר את השיר הטיפשי שנתקע לכם בראש.

ועבור חלק מהאנשים זה ממש בלתי אפשרי לשלוט בו. וזה המקרה של מטופלים סכיזופרניים שיש להם הזיות שמיעתיות. הם לא יכולים להבדיל בכלל בין קולות הבאים מתוך ומחוץ לראשם. אז במעבדה שלנו, אנחנו גם עובדים על מכשירים קטנים שיעזרו לאנשים אלה לבצע את אותן הבחנות ולדעת אם קול מסוים הוא פנימי או חיצוני.

אתם גם יכולים לחשוב על הקול הפנימי כקול המדבר בחלומותיכם. הקול הפנימי הזה לובש מגוון צורות. ובחלומות שלכם, אתם ממש יכולים לשחרר לחופשי את הפוטנציאל של הקול הפנימי הזה. זה מחקר אחר שאנחנו עובדים עליו במעבדה שלנו. הניסיון להגיע אל אותו קול פנימי בחלומות. אז אפילו אם אתם לא תמיד יכולים לשלוט בו, הקול הפנימי -- אתם תמיד יכולים להתחבר אליו באמצעות דיאלוג, באמצעות דיאלוג פנימי. ואתם יכולים אפילו לראות את הקול הפנימי הזה כחוליה החסרה בין מחשבות ומעשים.

אז אני מקווה שהשארתי אתכם עם הערכה, הערכה מחודשת לכל הקולות שלכם ולתפקידים שהם מגלמים בתוך ומחוץ לכם -- כיוון שהקול שלכם הוא גורם מכריע קריטי במה שהופך אתכם לאנושיים ואיך אתם מתקשרים עם העולם.